התקפי חרדה בגיל הזהב ומעבר לבית אבות

טיפול בהתקפי חרדה עם תרופות

האם להעביר אדם מבוגר לבית אבות או דיור מוגן כאשר הוא חווה חרדות או לוותר?כל אדם חווה חרדה מפעם לפעם, כשחלק מהפחדים נחשבים לנורמאליים ואפילו יעילים. אך כשהתקפי חרדה הופכים להיות להיות גורם המשבש את החיים ומשביתים את האדם מפעילות, הם נחשבים להפרעה פסיכיאטרית.ראיון שערכנו עם דנחי דוד מיד לקשיש, הבעלים של אחד האתרים המקיפים בארץ בנושא בית אבות ומנכ"ל חברת ייעוץ לקשישים למדנו כי חרדות שאינן מטופלות יכולות מאד להחמיר לפני המעבר לבית אבות מאחר ועצם השינוי בחיים גורם למתח ולחץ טבעיים שמגבירים את היכולת של הנפש להכיל כאב נוסף.אנשים מבוגרים עשויים להימצא בסיכון להתקפי חרדה, ולחוות תסמינים בעייתיים יותר מאשר קבוצות גיל אחרות, בשל מספר סיבות: הם חווים אבדנים נוספים, סובלים יותר מכאבים ומצבים רפואיים כרוניים, ולעיתים קרובות משתמשים בתרופות רבות העלולות להגביר את החרדה.מספר מומחים מצביעים על העובדה לפיה חרדה כללית נפוצה במידה שווה בכל קבוצות הגילאים המבוגרים, אך קשישים נוטים שלא לדווח על התקפי חרדה ואינם מאובחנים באופן מדויק. מחקר גדול .שפורסם בשנת 1998 בכתב העת the American Journal of Psychiatry, מצא כי עשרה אחוזים מהמבוגרים בגילאי 55 עד 85 סובלים מהתקפי חרדה.אז האם להעביר לבית אבות ? זה מאד תלוי במצבו הנפשי  של הקשיש, לפעמים דווקא הבדידות היא זו שגורמת לחרדות ומעבר לבית אבות, למרות שיהיה מעט קשה בהתחלה, יפתור את המצוקה לחלוטין- כאן נדרשים לבדוק כל מקרה לגופו. הבנת התקפי חרדה בגיל הזהבלדברי מדענים, זה נורמאלי שאנשים מבוגרים דואגים יותר בגין היבטים כגון בריאות ירודה ודאגות פיננסיות, המתגברות ככל שהם מזדקנים, אך קשישים הסובלים מהתקפי חרדה דואגים יתר על המידה בגין אירועים שגרתיים ופעילויות שוטפות.מצב מתמיד זה של דאגה וחרדה עלול להשפיע על איכות החיים של אנשים מבוגרים, באופן הגורם להם להגביל את פעילותם היומית ולחוות קשיי שינה. אם ההתקפים אינם מטופלים, הם עלולים להוביל אף לדיכאון. מצבים אחרים הקשורים להתקפי חרדה כוללים פוביות, הפרעת פאניקה, והפרעה אובססיבית כפייתית. יעילות תרופות להתקפי חרדהמחקר קטן הראה שטיפול בהתקפי חרדה עם מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), יעיל בטיפול במבוגרים מעל גיל שישים, לעומת מבוגרים צעירים. אנשים מבוגרים שנטלו תרופות אלו במשך שמונה חודשים דיווחו על שיפור כללי בתסמיניהם ובאיכות חייהם.אך המדענים סבורים שרופאים אינם יכולים לקבוע את אותן התרופות המשמשות לטיפול בהתקפי חרדה בקרב צעירים, ולצפות שהן יעבדו באופן זהה, ולכן קיים צורך במחקר נוסף על מנת לקבוע את השפעות תרופות אלו בקרב הקשישים.