כיצד מוזיקה משפרת את פעילות המוח

לעתים, צפייה במוזיקאי המבצע הופעה חיה יכולה לגרום לנו, המאזינים, לחוש כאילו יש להם "כוחות על".
מחקר חדש מראה כי אימונים קצרים במוזיקה מעצימים את זרימת הדם באונה השמאלית של המוח, יחד עם זאת יש יתרונות גם להאזנה בלבד למוזיקה.
חוקרים מהמחלקה למדעים פסיכולוגיים באוניברסיטת ליברפול בבריטניה ערכו שני מחקרים שונים כדי לחקור כיצד הכשרה מוזיקלית משפיעה על זרימת הדם למוח.
ממצאיהם שהוצגו בכנס השנתי של אגודת פסיכולוגים הבריטית בבירמינגהם, בריטניה, מעידים כי האזורים אחראים על המוזיקה ועל הבנת השפה המדוברת, חולקים מסלול משותף במוח.

בתחילת 2014, Medical News Today דיווח על מחקר שנעשה על מוזיקאי ג'אז. בסריקות מוח שנעשו למוזיקאי ניתן היה לראות דמיון בתבנית זרימת הדם במוח בזמן חיבור מילים והתעסקות בשפת דיבור לבין פעילות מוזיקלית. החוקרים טענו שסביר שהמוח משתמש באזורים התחביריים שלו לעבד את כל התקשורת - בין אם דיבור או מוזיקה.
במחקר הראשון, מתוך שניים שבוצעו, ד"ר ג'. מאייר ואיימי ספריי בחנו את תבנית פעילות המוח אצל 14 מוזיקאים ואצל 9 אנשים נוספים שאינם מוזיקאים. הבדיקות נעשו בזמן שכל הנבחנים עסקו במוזיקה וביצירת מילים.
החוקרים מצאו שבקבוצת המוזיקאים תבנית הפעילות של המוח הייתה זהה בשתי הפעולות-מוזיקה ומילים. לעומתם, בקבוצת ה"לא מוזיקאים" התבנית במוח הייתה שונה.
במחקר השני, נבחנו תבניות הפעילות של המוח בקבוצה נוספת ואחרת של "לא מוזיקאים" בזמן שהם יוצרים מילים ובזמן שהם עוסקים בפעילות ליצירת מוזיקה. לאחר שנרשמו מספר בדיקות לכל אחד מהקבוצה, עברו ה"לא מוזיקאים" הכשרה בת 30 דקות במוזיקה.
התברר כי בבדיקה הראשונה, לפני ההכשרה, לא נמצאו התאמות בתבניות במוח בזמן הפעילות במילים ובמוזיקה, לעומת זאת, לאחר הכשרה בת 30 דקות, נמצא "דמיון משמעותי" בתבניות אצל הנבדקים.
"זה היה ממש מרתק לראות שמספיקים 30 דקות של אימון ליצור זהות משמעותית בתבנית זרימת הדם במוח של השימוש המילים מול התבנית של זרימת הדם ביצירת מוזיקה" אומרת איימי ספריי.
מוזיקה לריפוי במה שמציק לנו באופן כללי.
"מוזיקה יכולה לעשות הרבה יותר" אומר פרופסור מייקל האקבי, מנהל בכיר מחטיבת המרכז הרפואי ללימוד עזרים לרופאים מאוניברסיטת נברסקה (University of Nebraska Medical Center Division of Physician Assistant Education).
במאמר על היתרונות של מוזיקה לבריאות האדם, הוא כותב:
"מוזיקה עושה לנו משהו מעבר להבנתנו. אתם יכולים לקרוא לזה שחרור אנדורפין או הסחת דעת, אבל זה הרבה יותר עמוק מכך. איכשהו מוזיקה פשוט עושה לנו טוב. והטוב הזה שהמוזיקה עושה רק משתפר עוד ועוד".
פרופ' האקבי מדבר על ממצאים שהתגלו ב360 מחקרים בנושא ריפוי במוזיקה שפורסמו בטייוואן. הנתונים מהמחקרים הצביעו בברור שחולי סרטן שהאזינו למוזיקה באופן שגרתי הפחיתו בצורה משמעותית את הסימפטומים של דיכאון,כאב, עייפות וחרדה.
נתונים ממחקרים אלה מצביעים על חולי סרטן שבאופן שיגרתי נהגו להאזין למוזיקה ואצלם התגלו באופן משמעותי פחות סימפטומים של דיכאון, כאב, עייפות וחרדה.
פרופסור האקבי מספר על מטופל שלו, הנרי, חולה דמנציה, המתגורר במשך 10 שנים בבית אבות וחווה התקפי דמנציה ודיכאון. למרות שהוא בקושי מכיר את הבת שלו ורק לעתים נדירות עונה על שאלות ששואלים אותו, לאחר האזנה לזמן קצר למוזיקה, הוא "מתעורר לחיים, עיניים פקוחות לרווחה ומדבר על כמה מוזיקה חשובה לו".
בסרטון היוטיוב ניתן לראות את השינוי המדהים שעובר הנרי ואחרים לאחר האזנה למוזיקה שהוא אוהב: https://www.youtube.com/watch?v=EgNLLelQYwI

"נכון", אומר פרופסור האקבי, "יש צורך בהרבה מחקרים כדי להוכיח זאת, יחד עם זאת כדאי לאמץ את הטיפול במוזיקה כבר עכשיו"...